#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם איכא ימים דצריך להתענות בהם [מלבד התעניות הכתובים בתורה ונביאים]?	הבה&quot;ג כתב שיש ימים שצריכים להתענות מן התורה, וביאר הב&quot;י דצריך ליזהר בהם כמו בשל תורה, וצריך להתענות עד צאה&quot;כ	סימן תקפ סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו המקור לתעניות אלו?	"ספר התניא הביא שהגאונים לא ידעו מי תקנם, והוסיף הב&quot;י דגם לא ראה מי שנוהג להתענות ימים אלו [והערוה&quot;ש (סעי&#x27; א&#x27;) כתב דהגאונים רק כתבו דראוי להתענות בהם ולא גזרו תענית ממש], אבל השל&quot;ה הביא שימים אלו כתובים בטור וכל בו ובה&quot;ג וראוי לנהוג אחר רוב הנוסחות, והמג&quot;א (ריש סימן) כתב שהם כתובים בסוף מגילת תענית ונתקנה מימי האמוראים וראוי לנהוג כנוסח של מגילת תענית דזהו שורש של דברי הראשונים, ובעל נפש יחמיר לעצמו להתענות בהם אם אפשר (מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;)"	סימן תקפ סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מתענין בר&quot;ח?	"המחבר משמע דיכול להתענות בר&quot;ח ניסן ואב [ואע&quot;פ דתנן אין גוזרין תענית ציבור בר&quot;ח י&quot;ל דהיינו כשאינו בהסכמת כל ישראל א&quot;נ היינו על הצרה שלא תבוא משא&quot;כ בזה שהוא תענית על העבר (חדושי הגהות ס&quot;ק א&#x27;)], אבל הרמ&quot;א כתב דכיון דיש מפקפקין על תעניות אלו לא ישלים התענית בר&quot;ח (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;), והמג&quot;א (ריש סימן) כתב דמי שאינו רגיל להתענות תעניות אלו ואירע צרה בר&quot;ח לא יתענה בה כיון שהוא נוהג בו איסור תענית (מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;) {ונראה דמי שאינו רגיל אסור אפי&#x27; אם אינו משלים התענית}"	סימן תקפ סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש חיוב תענית 1) ביום שלקה הלבנה 2) אם נתכסה הלבנה ולא היו יכולים לקדש הלבנה?	"1) הספר חסידים (סי&#x27; ר&quot;ל) כתב דיש להתענות כשלוקה המאורות שהרי בשביל חלום מתענה מפני כל העולם לא כ&quot;ש (מג&quot;א ריש סימן, מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;) 2) רב אחד גזר תענית בחודש אחד שלא היה אפשר לקדש הלבנה אבל השיג עליו השבות יעקב (ח&quot;ב סי&#x27; י&#x27;) דאין לו על מה לסמוך לטרוח את הציבור תענית (באה&quot;ט ס&quot;ק ט&#x27;)"	סימן תקפ סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הימים שראוי להתענות?	"1) א&#x27; ניסן - מתו בני אהרן&lt;br&gt;2) י&#x27; ניסן - מתה מרים ונסתלק הבאר&lt;br&gt;3) כ&quot;ו או כ&quot;ח ניסן - מת יהושע בן נון [והעיקר כ&quot;ו (מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;)]&lt;br&gt;4) י&#x27; אייר - מת עלי הכהן ושני בניו ונשבה ארון ה&#x27;&lt;br&gt;5) כ&quot;ח או כ&quot;ט אייר - מת שמואל הנביא [טור גרס כ&quot;ח, מגילת תענית כ&quot;ט (מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;)]&lt;br&gt;6) כ&quot;ג סיון - בטלו הביכורים מלעלות לירושלים בימי ירבעם בן נבט&lt;br&gt;7) כ&quot;ה סיון - נהרג רשב&quot;ג ור&#x27; ישמעאל ור&#x27; חנינא סגן הכהנים&lt;br&gt;8) כ&quot;ז סיון - נשרף ר&#x27; חנינא בן תרדיון וס&quot;ת עמו&lt;br&gt;9) א&#x27; אב - מת אהרן הכהן&lt;br&gt;10) י&quot;ז או י&quot;ח אב - כבה נר מערבי בימי אחז [וראוי להחמיר בשניהם (מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;)]&lt;br&gt;11) ז&#x27; או י&quot;ז אלול - מתו מוציאי דבת הארץ, והעיקר הוא ז&#x27; אלול (מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;) [והקשה תשובת הרא&quot;ש (כלל י&quot;ג סי&#x27; כ&quot;ב) מפסוקים משמע שמתו מיד בט&#x27; באב, ותי&#x27; שמא מוציאי דיבה אחרים, והב&quot;י תי&#x27; דשאר מתי מדבר מתו מיד בנשיקה [כמשחל ביניתא] אבל המרגלים מתמצים בחולאים רעים (מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;)] [ועוד הקשה הב&quot;י למה תקנו תענית ביום שמתו הרי איבוד רשעים רנה, ותי&#x27; שהם שבו אבל לא זכו שתתקבל תשובתם (מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;), והב&quot;ח תי&#x27; שמתענין מפני שכל ישראל נענשו על ידם ותקנו להתענות כדי שישימו ללבם העון הגדול ששמעו לקול הרשעים ולא יחזרו עוד לעשות כמעשה הרשעים, והמג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) הביא השל&quot;ה שהיו צדיקים, ועי&#x27; באג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;ג סי&#x27; י&quot;ד) דפי&#x27; כעין הב&quot;ח להודיע לנו שלא קל לשוב תשובה שלימה]&lt;br&gt;12) ה&#x27; תשרי - מתו כ&#x27; איש מישראל ונחבש ר&quot;ע [והטור מוסיף שמת, אבל בילקוט משלי (תתקמ&quot;ד) משמע שמת בערב יוה&quot;כ]&lt;br&gt;13) ו&#x27; או ז&#x27; תשרי - נגזרה גזירה על אבותינו שימותו בחרב ורעב ודבר מפני מעשה העגל [והקשה המג&quot;א (ס&quot;ק ג&#x27;) הרי ימים אלו היו ימי רצון, ותי&#x27; דהקב&quot;ה נתרצה שלא ימותו מיד רק יהא העון שמור לדורות (מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;)]&lt;br&gt;14) ו&#x27; או ז&#x27; חשון - עוורו עיני צדקיהו ושחטו בניו לעיניו [למג&quot;א (ס&quot;ק ד&#x27;) ומ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;א) העיקר ו&#x27;]&lt;br&gt;15) ה&#x27; או ז&#x27; או ח&#x27; או כ&quot;ח כסלו - שרף יהויקים מגילת איכה שכתב ברוך מפי ירמיהו [וכיון שיש בו הרבה נוסחות לא יתענה בחנוכה (של&quot;ה, מג&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב)]&lt;br&gt;16) ח&#x27; טבת - נכתבה התורה יונית בימי תלמי המלך והיה חשך בעולם ג&#x27; ימים&lt;br&gt;17) ט&#x27; טבת - לא נודע איזו היא הצרה, וכתבו הט&quot;ז (ס&quot;ק א&#x27;) ומג&quot;א (ס&quot;ק ו&#x27;) ובאר הגולה ומ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ג) שמת עזרא הסופר, ופירוש תוספות חדשים על מגילת תענית הביא מראב&quot;ד דכוונו ברוח הקודש ליום שנהרג רב יוסף הלוי [עי&#x27; פירוש מהר&quot;א הלוי במעשה שלימה], ועוד הביא שנולד אותו האיש ומחמת הצנזור לא יוכלו לכותבו {ויש להמתיק דבאמת בשנת 1- אירע ט&#x27; טבת ביום Dec. 25 (וכ&quot;כ הג&quot;ה על מגילת תענית בשם הרב רפאל גורדון), ונמצאת שיום מילתו היתה Jan 1  בשנת 1 למספרם, והוא היה שבת, והקב&quot;ה סיבב את זה שהם אמרו שנתעברה מאליל, ולפי הר&quot;ח בחגיגה (ט&quot;ו) הרי הוא מעשה נסים ואין מילתו דוחה שבת, וממילא כשמלו אותו בשבת תשובתם בצידם ש&quot;מ שנתעברה מאיש, וכל העולם מונים השנים מיום זה להורות שהוא ממזר ולא מעשה נסים, ודו&quot;ק}&lt;br&gt;18) ה&#x27; או ח&#x27; שבט - מתו הזקנים שבימי יהושע {והוא זמן זריעת השעורין לקרבן עומר וכדמבואר במנחות (פ&quot;ה ע&quot;א)}&lt;br&gt;19) כ&quot;ג שבט - נתקבצו כל ישראל על שבט בנימין בפלגש בגבעה&lt;br&gt;20) ז&#x27; אדר - מת משה רבינו ע&quot;ה [ובשנה מעוברת נוהגין להתענות באדר א&#x27; (מג&quot;א ס&quot;ק ח&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ו), וע&quot;ע שע&quot;ת (סי&#x27; תרפ&quot;ו ס&quot;ק א&#x27;) דהביא שיטות דמתענה באדר ב&#x27;]&lt;br&gt;21) ט&#x27; אדר - נחלקו בו ב&quot;ש וב&quot;ה {ואפשר דהוא אותו יום שהיה הלל כפוף לשמאי והיה קשה לישראל כיום שנעשה בו העגל (שבת י&quot;ז ע&quot;א), וכן מדויק קצת מערוה&quot;ש (סעי&#x27; ג&#x27;)}"	סימן תקפ סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מדוע גזרו להתענות כל ב&#x27; וה&#x27;?"	"על חורבן הבית, על התורה שנשרפה, ועל חילול ה&#x27; (שו&quot;ע), והמג&quot;א (ס&quot;ק ט&#x27;) הביא מכתבי האריז&quot;ל שראוי לכל בר ישראל לבכות על שריפת התורה שמכח זה נמסרה התורה לקליפות, והמקום יחזירנה לנו ב&quot;ב (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז)"	סימן תקפ סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם קשה לו להתענות?	"יתפלל בהם על דברים אלו, ויש מתענין מבשר ויין בימים אלו וגם בלילה שלפניהם (מג&quot;א ס&quot;ק ט&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז), והיש&quot;ש הביא מנהג שלא לאכול בשר ויין אף בלילה שלאחריהם דדיני ממונות דנין ביום וגומרים בלילה, והשיג עליו המג&quot;א דימים אלו אינם ימי דין דהרי אדם נדון בכל יום אלא הם ימי רצון וא&quot;כ אין טעם להתענות בלילה שלאחריהם"	סימן תקפ סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע מתענין ערב שבת פרשת חקת?	"כתב ספר התניא שנשרפו כ&#x27; קרונות מלאים ספרים בצרפת [וי&quot;ג כ&quot;ד קרונות], ולא קבעו יום החודש מפני שנודע להם בחלום שיום הפרשה גורם גזירת התורה זאת חקת התורה מתרגמינן דא גזירת אורייתא, וגם באותו היום נחרבו שני קהלות גדולות בשנת ת&quot;ח (מג&quot;א ס&quot;ק ט&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז)"	סימן תקפ סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מדוע מתענין כ&#x27; סיון?"	"היו צרות בפולין וקבעו יום זה דוקא מפני שאינו חל בשבת, והוא דוקא לבן י&quot;ח ובת ט&quot;ו (מג&quot;א ס&quot;ק ט&#x27;, שע&quot;ת ס&quot;ק ט&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז)"	סימן תקפ סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יהיה לעתיד לבא?	כל הימים אלו יהיו לששון ולשמחה (שו&quot;ע)	סימן תקפ סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע לא קבעו יום התענית לחורבן באירופה וכדומה?	"ביאר האג&quot;מ (יו&quot;ד ח&quot;ד סי&#x27; נ&quot;ז אות י&quot;א) דמבואר בקינות [קינת מי יתן ראשי מים] דאין גוזרין עוד תענית שהכל בכלל גזירת גלות, והא דמצינו דתקנו כ&#x27; סיון וכדומה היינו לצרות שלא באו מחמת הגלות אלא מחמת המורדים במלכות וכדומה"	סימן תקפ סעיף ג		
